החלטה בתיק מ"ת 22130-08-11 - פסקדין

רקע

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין) וכן עבירה של נשיאה, הובלה והחזקה של נשק, לפי סעיף 144(א) ו- 144(ב) לחוק העונשין.

2.         בין משפחת אבו ראס למשפחת ח'טיב (שתיהן מהכפר עילוט) קיים סכסוך. בתיהם של חלק מבני המשפחות היריבות ניצבים אלה מול אלה, כאשר מפריד ביניהם כביש פנימי.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 3.8.2011 בשעות הערב המוקדמות, פרצה קטטה בין בני המשפחות, במהלכה נזרקו אבנים ונורו יריות משני עברי המתרס.

4.         במהלך הקטטה, כך על פי כתב האישום, ירה המשיב (כמו גם אחרים מבני משפחתו) באקדח שהחזיק ברשותו שלא כדין. כתוצאה מהירי, נפגעו ארבעה אנשים מבני משפחת ח'טיב ונזקקו לאשפוז לקבלת טיפול רפואי. 

5.         ביום 14.8.2011, בד בבד עם כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק המעצרים).

תמצית טענות הצדדים

6.   לטענת ב"כ המבקשת, בחומר החקירה ישנן שלוש הודעות של שלושה אנשים שונים (מוסטפא ח'טיב, חסן ח'טיב וסאמר ח'טיב), אשר מפלילים את המשיב כמי שהחזיק בידו את האקדח וירה לעבר בני משפחת ח'טיב.

בנוסף, קיים דו"ח עימות שנערך בין מוסטפא ח'טיב למשיב, במהלכו הטיח מוסטפא במשיב כי הוא היה בזירה וירה באקדח.

לטענת ב"כ המבקשת, עצם העובדה שסאמר ח'טיב טוען כי מלבד המשיב ואחיו היו שני יורים נוספים, אותם לא זיהה בביטחון, מלמדת כי הוא מבקש להיצמד לעובדות המדויקות ולתאר את המצב כהוויתו, שהרי אילו הונע ממניעים פסולים, יכול היה לנקוב בשמם של שני בני משפחה נוספים ממשפחתו של המשיב. עוד טוענת המבקשת, כי במהלך העימות בין סאמר למשיב, טען סאמר כי היו במקום מצלמות שתיעדו את האירוע. עניין זה כשלעצמו מלמד על אמינותו של סאמר שכן אילו שיקר ובדה דברים מליבו, לא היה מפנה בלהט כה רב אל המצלמות אלא דווקא מנסה להצניע עובדה זו.

לטענת ב"כ המבקשת, על פי המזכר שערך פקד אסף מנצור, עולה כי המשיב התקלח בסמוך לאחר האירוע והחליף את בגדיו. בעשותו כך, ניסה המשיב לטשטש את העובדה שעשה שימוש בנשק.

ב"כ המבקשת טוענת כי קיימת סתירה בין עדותו של המשיב הטוען כי בשעת האירוע שהה במחיצת אביו לבין עדותו של האב הטוען כי לא ראה את המשיב בשעת האירוע. כן מפנה ב"כ המבקשת לסתירה בגרסאות המשיב, שהרי תחילה טען כי הגיע לזירה יחד עם המשטרה ולאחר מכן טען כי הגיע דקות ספורות לפני שהגיעו כוחות המשטרה.

לטענת ב"כ המבקשת, ניתן היה לזהות את המשיב על אף משאית שחנתה בזירה, (לגביה נטען כי חסמה את שדה הראיה של העדים).

לסיום טוענת ב"כ המבקשת כי מלבד קיומן של ראיות לכאורה, קיימת במקרה זה גם עילת מעצר וחזקת מסוכנות סטטוטורית בהינתן שמדובר בעבירות בנשק שהוכרו כעבירות ביטחון. בנוסף קיים חשש לשיבוש הליכים, שכן אחיו של המשיב טרם נעצרו על אף היותם דרושים לחקירה.        

7.   מנגד, טוען ב"כ המשיב, כי בסמוך לבית אחיו של המשיב עמדה משאית גדולה שהסתירה את שדה הראיה של העדים מוסטפא, חסן וסאמר. כן מציין ב"כ המשיב כי בזירה נטועים עצי זית המקשים גם הם על אפשרות זיהוי המשיב כמעורב באירוע.

ב"כ המשיב מפנה לסתירות בהודעות העדים. כך למשל מוסטפא ח'טיב בהודעתו מיום 3.8.2011 טען כי המשיב עמד בפתח ביתו של אחיו שעה שירה, ואילו בהודעתו מיום 10.8.2011 טען כי ראה אותו עומד בפתח ביתו.

בנוסף לכך, בהודעתו מיום 10.8.2011 טען מוסטפא ח'טיב כי מסר לשוטר את שמות המשיב ואחיו כמי שירו. ברם במזכר שנערך על ידי השוטר עיסא סמעאן, נכתב כי מוסטפא ח'טיב לא מסר את שמות היורים בדרך לתחנה, ביום האירוע, בניגוד גמור לטענתו שכך עשה. דבר זה, כך ב"כ המשיב, הופך את עדותו של מוסטפא לעדות כבושה.

בנוסף, נטען כי ניתן למצוא סתירות גם בהודעותיו של חסן ח'טיב - תחילה טען חסן שפני המשאית היו בכיוון אחד. גרסה זו עמדה בסתירה לגרסתו של מוסטפא ח'טיב שטען כי פני המשאית היו בכיוון הנגדי. המענה לשאלה כיצד בדיוק עמדה המשאית, עשוי להשליך על שדה הראיה ומדובר בפרט חשוב. כאשר עומת חסן עם הסתירה בעדותו, טען שטעה.

אשר לעדותו של סאמר ח'טיב, תחילה טען שכלל לא היתה משאית, לאחר מכן טען שהיתה משאית. כל אלה, כך ב"כ המשיב מחלישים את העדויות בתיק.